הצפוני
עלמה חדשה ויקרה,
לעיתים אני קורא הודעות של חולים-סובלים עמיתים ואני נשאר מתוסכל וכואב על כי איני יכול למצוא מלות עידוד ונחמה.
הדבר מתעצם לקריאת הודעות על סבלם של ילדים – זה ממש משתק אותי , באותם רגעים אני חש כי אוזלים לי כל מאגרי האנרגיה בגוף ואני נשאר מרוקן וכואב.
ההקדמה שלעיל באה כדי לרמוז כי במקרה שלך אני חש כי אני בהחלט יכול להעביר לך מסר של תקווה הנובע במידה רבה מניסיון אישי שלי, ושל בני משפחה שלי, ואולי אתחיל בכך.
לפני כשמונה שנים נפרדתי מהאישה עמה חייתי שנים רבות מאוד, עברתי תהליך גירושין כואב ובאותה תקופה (בעצם מעט לפניה) פרצה לה ספחתי האישית..
לאחר כשנה הכרתי את זוגתי לחיים הנוכחית ומובן כי נושא הספחת הדיר שינה מעיני לילות רבים, ואף בימים הגיתי בו. כפי שנאמר והגית בו יומם וליל….
באותה עת הייתי מוטרף מהמחשבה והחשש כי אני עתיד להתכסות בספחת מכף רגל ועד ראש.
הכל נראה מאיים, מבהיל, מבעית!
חלקתי את חרדותיי עם זוגתי ו"הזהרתי" אותה מפני הצפוי לי, הוספתי אף תיאורים פלסטיים מבהילים הכוללים תמונות שלי עת אף פני יכוסו כליל בנגעים.
תגובתה הייתה כי היא לא רואה את נגעיי כלל, וכי אני הוא לא עורי.
ואכן עד היום הספחת לא נמצאת באג´נדה הזוגית שלנו. היא פשוט לא קיימת שם!
לצערי היא נוכחת ואף בצורה מוגברת לאחרונה על עורי, היא התיישבה חזק על קרקפתי ואנו מנהלים קרבות יום יומיים בקו החזית, היכן שנגמר המצח ומתחיל שיער ראשי המלבין משהו…..
לרוע מזלנו חלתה זוגתי היקרה והאהובה בסרטן, איתו, יותר נכון עם השפעותיו אנו מתמודדים יום יום.
הסרטן רק המחיש לנו מהן צרות אמיתיות, מהי אימה קיומית! הזכרתי את הסרטן אך ורק כדי לתת פופורציות על מאבקים.
וסיפור נוסף,
לפני כ-5 שנים אני מקבל טלפון מאחותי שזה עתה הכירה בחור חדש, התאהבות, ריגושים, פרפרים בבטן, את יודעת..והנה היא מספרת לי ממש באותן מילים שלך כי עת שהעבירה את ידה על גבו חשה בחיספוס הידוע לשימצה.
הבחור חולה ספחת במצב די קשה כולל דלקת מפרקים, לא אלאה אותך יתר על המידה, אך אחותי ואותו בחור חיים עד היום חיי זוגיות מאושרים, נושא הספחת לא עמד אף לרגע כמכשול בפניהם.
ובאשר אליך,עלמה חדשהואני מניח צעירה, אני מבקש לא לקבל את בקשתך: "אל תגידו לי שטוב שהלך" ולומר, מזלך שהלך!
מניסיון חיים למדתי כי ישנם אנשים (מכוון לשני המינים) אשר רגישים מאוד למראה חיצוני, זו לא בחירה שלהם, זה יותר ברמה הגנטית שלהם, לא בר שליטה, לא בבקרת המחשבה.
לקשור את גורלך ולהתנות את אושרך באדם כזה זו בכייה לדורות ומתכון לגירושין או חיי זוגיות דפוקים.
ונניח שהיית כליל השלמות בעלת עור צח וענוג, 20 או 30 שנה קדימה כל אחד על פי קצבו, הטבע יעשה את שלו, יופיעו קמטים פה ושם, צלוליטיס, צניחה של אברים שהיו פעם מגדלים פורחים וגאים ושאר מעללי הגיל.
אותו "רגיש למראה" לא בדיוק יבחין בשינויים דומים שיתרחשו בגופו, אך יבחין גם יבחין בהם אצלך, ובאופן בלתי נשלט יגיב. ומאוד יתכן שאותו "רגיש למראה" יזדעק גם כאשר השפתון שאת מורחת לא יהיה בדיוק על פי טעמו, או הבושם, או בגד הים, או כל דבר חיצוני אחר – ומה אז? אני מתקשה להאמין כי "רגישי המראה" (נראה לי כי אני יוצר לעצמי מטבע לשוני אישי כאן…) ישנו את אופיים.
אעז ואומר כי הספחת שלך יוצרת פילטר לסינון בני זוג ראויים לך באמת!
אנשים שיראו את האור -לא את העור!
החיים מזמנים ויזמנו לכולנו אירועים ומבחנים קשים מאוד, המבחן אותו את חווה יכול ולדעתי צריך להיות מאוד משמעותי לקראת חיים משותפים עם בן זוג.
והמחיר…. המחיר כבד!
בושה ותיסכול ואכזבה ואולי חרדה מיצירת קשרים חדשים – ממש לא נעים, בלשון המעטה.
הספחת זו לא "מתנה" שבחרנו לעצמנו, זו מכה קשה וכואבת שספגנו, אז בואו ננסה להוציא מתוק מעז.
אני משוכנע שבן זוג שייחשף לספחת ויקבל אותה כפי שהוא מקבל אותך בלעדיה, עבר בעצם מבחן מאוד מאוד משמעותי לחיים משותפים מאושרים.
שאי ברכה עלמה צעירה!
