חידושים ויתרונות הקנאביס הרפואי למתמודדים עם פסוריאזיס ודלקות מפרקים.

לאור שיחות רבות בנושא הקנאביס הרפואי, אנו שמחים להגיש לכם וובינר ייחודי וראשון מסוגו- שיתוף פעולה של אגודת הפסוריאזיס הישראלית ועמותת מפרקים צעירים עם האגודה הישראלית לסיעוד קנאביס רפואי, בהשתתפות אירית אבישר, יו"ר האגודה. הצטרפו אלינו לוובינר והיחשפו לחידושים וליתרונות הקנאביס הרפואי למתמודדים עם פסוריאזיס ודלקות מפרקים, המפגש יתקיים ביום חמישי ה-19.8, בשעה 19:30. להרשמה יש לשלוח הודעה פרטית לעמוד – מספר המקומות מוגבל.
*תישלח תזכורת שעה לפני תחילת המשדר.​

להרשמה לחצו כאן

הפוסט הקליקו להירשמו לוובינר קנאביס רפואי הופיע ראשון באגודת הפסוריאזיס הישראלית

כמוסות צמחיות לטיפול בפסוריאזיס – PIMAGO

פסוריאזיס הינה מחלה כרונית שפוגעת  באיכות החיים למיליוני אנשים ברחבי העולם. ברצוננו להציג לכם פתרון טבעי מוכח וקל לשימוש. מדובר בכמוסות צמחי מרפא שפותחו ע”י ד”ר ערן מגון, רופא בעל עשרות שנות ניסיון בריפוי בשיטות הרפואה המשלימה וד”ר אלי שרמן רופא משפחה ומתמחה במחלות עור כ-40 שנה. הצמחים מוכרים ברפואה המסורתית מאות שנים כטובים לשימוש בטיהור דם ועור, ניקוי כבד, איזון מערכת החיסון, ניקוי רעלים ממערכת העיכול ומהגוף, ולטיפול במחלות עור קשות. השפעתן הטובה של הכמוסות הוכחה במחקר בן חצי שנה על 25 מטופלים, שהשתפרו בממוצע ב- 71% לעומת מצבם בתחילת המחקר (המחקר נעשה בארץ תחת פיקוח רפואי).

כעת אנו יוצאים בסקר חדש עבור חולי הפסוריאזיס בישראל בנושא טיפולים טבעיים לפסוריאזיס.

ד״ר אלי שרמן

רופא משפחה בכיר בקופת חולים לאומית למעלה מ-30 שנה. מתמחה ברפואת עור.

ד״ר ערן מגון
רופא M.D. בוגר מצטיין של בי״ס לרפואה שליד הטכניון, חיפה.חלוץ רפואת האיורוודה בישראל (רפואה הודית מסורתית), מנהל רפואי מרחב רמת אביב של ״מכבי טבעי״.

בואו והשתתפו בסקר חדש!

ד״ר ערן מגן – רופא M.D. בוגר מצטיין של בי”ס לרפואה שליד הטכניון, חיפה, חלוץ רפואת האיורוודה בישראל (רפואה הודית מסורתית), מנהל רפואי מרחב רמת אביב של “מכבי טבעי”.
ביחד עם ד״ר אלי שרמן – רופא משפחה בכיר בקופת חולים לאומית למעלה מ- 30 שנה.
בשיתוף עם אגודת הפסוריאזיס מזמינים אתכם להשתתף בסקר חדש.
אגודת הפסוריאזיס פועלת בכדי להגיש ולחשוף מידע על שיטות טיפול שונות מהארץ והעולם, לכן כשד״ר ערן מגון פנה אלינו עם הקפסולה שפיתח שעשויה מצמחים וחומרים טבעיים בלבד בבקשה למציאת משתתפים בסקר, התגייסה האגודה.
PIMAGO מיוצר בארץ ע״י חברת “ברא צמחים”, החברה המובילה בישראל לייצור תוספי תזונה. המפעל פועל ברישיון ובפיקוח משרד הבריאות ותחת מערכת אבטחת איכות, על פי התקנים הבינלאומיים המחמירים ביותר בתחום , המוצר כשר.

*האגודה אינה אחראית על תוצאות ושימוש במוצר, והחומר שמוגש לפניכם הוא כחלק מתפקיד האגודה לחשוף את חברי האגודה למחקרים שונים ומידע.

הפוסט סקר בשיתוף האגודה הופיע ראשון באגודת הפסוריאזיס הישראלית

פסוריאזיס היא מחלת עור המתפרצת על רקע אוטואימוני ושכיחותה באוכלוסייה היא 2%-3%. הביטוי השכיח ביותר של המחלה בא לידי ביטוי בפצעים על העור. יחד עם זאת, התהליכים הדלקתיים הגורמים למחלה, יכולים להתבטא גם בחוסר תפקוד של איברים פנימיים. זו הסיבה שכיום פסוריאזיס נחשבת למחלה סיסטמית הכוללת מגוון מצבים כגון: פסוריאזיס ארטריטיס, השמנת יתר ומחלות מטבוליות – המעלות את הסיכון להתפתחות של מחלות קרדיווסקולריות אצל חולי פסוריאזיס.

הנגעים על העור נגרמים כתוצאה משגשוג יתר של תאי עור, כתוצאה מפגיעה בתפקוד של המחסום האפידרמלי. הגורמים למחלה עדיין לא מובנים במלואם, אך יש כמה גורמים ידועים התורמים להתפתחותה: מצב אוטואימוני, גנטיקה, בעיות הורמונליות ופסיכוסומטיות.

איך מסווגים את חומרת המחלה ?

הנגעים על עורם של חולי פסוריאזיס מסווגים לפי המאפיינים הקליניים שלהם – בעיקר לפי הגודל והתפוצה שלהן. המחלה יכולה להתפרץ בכל גיל, גם בילדות, על אף שיש לה שני שיאים ברורים בגילים 16-22 וגם 57-60.

הנגעים הפסוריאטיים (הנראים בד"כ אדומים עם קשקשת עבה) מאופיינים בהתרבות יתר של תאי עור, שלא עוברים התמיינות מלאה וכן בירידה באפופטוזיס (מוות תאי מתוכנן). אלה קשורים לחדירה של תאים דלקתיים לדרמיס ולאפידרמיס (בשל ירידה בתפקוד של מחסום העור). רופאי העור מעריכים את חומרת המחלה לפי האינדקס Area and Severity Index (PASI).

ההשפעה של ויטמין D על הביולוגיה של העור

ויטמין D הוא הווסת הראשי בפיזיולוגיה של העור ותפקידו מורכב ביותר.

האפידרמיס מורכב מארבע שכבות: השכבה הקרנית, השכבה הגרנולרית, השכבה הספינלית, שכבת תאי הבסיס (תאים בזליים). תאי הגזע שבתוך התאים הבזליים מתחלקים כל הזמן ונעים במעלה האפידרמיס, מתמיינים ומסתדרים בשכבות השונות של האפידרמיס וכך יוצרים את מחסום העור. מנגנון ההתמיינות מסובך ומבוקר היטב.

החומר המקדים לויטמין D נמצא בשכבה הבזלית ובשכבה הספינלית של האפידרמיס. באמצעות קרינת UBV מתחילה סינתזה היוצרת את הצורה הפעילה של ויטמין D בגוף. צורה זו והרצפטורים שלה מווסתים את תהליך ההתמיינות והאפופטוזיס וכך מווסתים את מערכת החיסון העורית.

מחקרים רבים הצביעו על השפעה תלוית מינון של ויטמין D על תהליך השגשוג וההתמיינות של התאים. מינון נמוך של ויטמין D קידם שגשוג של תאים ומינון גבוה עיכב אותו. כמו כן ויטמין D מסייע לווסת את הסינתזה של גליקוסרמידים הנחוצים לשלמותו של מחסום העור. פעולות אלו מיוחסות ליכולתו של הויטמין לווסת את רמות הסידן הבין-תאיות. כמו כן הוכח שירידה או מחסור ברמות של ויטמין D, או חוסר תפקוד של הרצפטורים שלו, מפריעים לתהליך ההתמיינות של האפידרמיס, שבסופו של דבר גורם לשגשוג יתר של תאים בשכבה הבזלית.

השפעתו של ויטמין D על מערכת החיסון העורית

התפתחות הפסוריאזיס משפיעה על האלמנטים המולדים והאדפטיביים של מערכת החיסון. במיוחד היא נשלטת על ידי תאי T. תאי T מווסתים (Tregs) מסוגלים לעכב תגובה חיסונית ולשמור על השיווי המשקל הפנימי של מערכת החיסון העורית. כך הם מונעים תגובה אוטואימונית.

ויטמין D נחקר בהקשר הזה והוא נמצא כחומר היכול להתפתח בכיוונים שונים, שהם בעלי השפעה על מערכת החיסון בכלל ועל לימפוציטים מסוג T בפרט.

כמו כן, ויטמין D עוזר בהגנה על העור מפני זיהומים שונים, כיוון שהוא מפעיל חומצות אמינו אנטי-זיהומיות הפועלות כנגד חיידקים, פטריות ווירוסים ושיש להן גם תפקידים חיסוניים נוספים.

הקשר בין ויטמין D לפסוריאזיס

בהקשר של פסוריאזיס – ויטמין D מעורב בשמירת שיווי המשקל של מערכת החיסון העורית – מחסום העור. מחקרים אחדים הצביעו על הקשר שבין מחסור ברצפטור של ויטמין D והסיכון ללקות בפסוריאזיס. מחסור ברצפטור זה מוביל לשינויים במחסום העור ולהתפתחות הנגעים הפסוריאטיים. כמו כן, נמצא קשר בין מחסור ברצפטורים של ויטמין D ושל חלבונים מסוימים ובין עור פסוריאטי. החלבונים המסוימים האלו הם החלבונים המחזיקים את התאים יחד (tight-junction proteins) והם שומרים על שלמותם ותפקודם הבריא של הקרטינוציטים.

מחקרים שונים הצביעו על הקשר האפשרי שבין מחסור בויטמין D והתפתחות פסוריאזיס. "מחסור בויטמין D אינו גורם לפסוריאזיס, אבל הוא פוגע ביכולת של הגוף לשמור על עור בריא" אומרת ד"ר סוזן אולבריכט ((Olbricht, 2012 מאוניברסיטת הארוורד, שערכה מחקר בנושא. במחקרה נמצא שמחסור בויטמין D נפוץ בקרב חולי פסוריאזיס. המחסור ניכר בעיקר בימות החורף, שבהם קטנה החשיפה לשמש. "חולי פסוריאזיס נוטים לכסות את גופם ולהסתיר את הפצעים האופייניים וכך הם נחשפים עוד פחות לאור השמש ולקרינה המאפשר יצירת ויטמין D בגוף", ממשיכה ד"ר אולבריך.

מחקר נוסף מאוניברסיטת מאסי שבניו-זילנד, ביסס קשר בין רמות ויטמין גבוהות לבין פסוריאזיס חמור פחות. ד"ר מישל אינגרם, שהובילה את המחקר, ציינה שאחת הסיבות לקיים אותו היא העובדה ש"חולי פסוריאזיס רבים חווים הקלה בתסמינים בחודשי הקיץ, כשייצור הויטמין בעור נמצא בשיאו בשל החשיפה המוגברת לשמש".

מחקרים נוספים הצביעו על כך שויטמין D משחק תפקיד חשוב בהקשר של תפקודי דלקת, ונצפה שיש לו השפעות אנטי-דלקתיות שונות. לכן רמות נמוכות של ויטמין D נקשרו באופן שלילי להתפתחות דלקת והשמנת יתר. מחקרים אחרים הראו קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D בדם ובין פסוריאריס ארטריטיס.

ויטמין D מקומי בטיפול בפסוריאזיס

ההשפעה החיובית של ויטמין D הנוצר בגוף כתוצאה מחשיפה לשמש ידועה כבר כמה עשורים טובים. ב-1985 אושרה לראשונה השפעה זו ומאז היא אושרה שוב ושוב במחקרים רבים נוספים.

ויטמין D באמצעות חשיפה לשמש הוא "מרשם הרופא" הפופולרי ביותר כקו הראשון לטיפול בפסוריאזיס – לעיתים בתוספת סטרואידים, אך לא תמיד. מחקרים רבים אישרו גם יעילותם של הסטרואידים לטיפול מקומי בפצעי פסוריאזיס.

הטיפול בויטמין D על ידי חשיפה לשמש יעיל במיוחד באזורים הרגישים יותר לסטרואידים, כמו המפשעה והפנים. טיפול זה יכול להימשך כל עוד יש צורך ואין לו השפעות שליליות והוא יעיל הן אצל מבוגרים והן אצל ילדים. מטה-אנליזה שנערכה לאחרונה הצביעה על היעילות החד משמעית של טיפול זה, במיוחד בשילוב עם סטרואידים בטיפול מקומי.

ההיבט התזונתי

פסוריאזיס חמור נקשר עם מחסורים תזונתיים בשל תהליך מואץ של איבוד נוטריינטים בכלל ובמיוחד של ויטמין D בשכבת האפידרמיס. לכן תיסוף של ויטמין D בתזונה הוא טיפול משלים חשוב לחשיפה לשמש והוא חשוב ביותר במניעת מחלות הקשורות לפסוריאזיס – לחץ דם גבוה ומחלות מטבוליות.

מזון וויטמין D

יונקים יכולים לקבל ויטמין D בשני אופנים – מהמזון ובסינתזה הנוצרת בעור כתוצאה מחשיפה לשמש. ההמלצות התזונתיות הן לפחות 600 יחב"ל בגילים 19-50 כדי לשמר את המצב הקיים, אך 1500-2000 יחב"ל הכרחיים כדי להעלות את רמות הויטמין בדם.

מעט מזונות מכילים ויטמין D ורובם מן החי – דגים שמנים כמו סלמון, הרינג ומקרל, הם המקור הטוב ביותר לויטמין D בתזונה. הויטמין קיים גם בחלמון (צהוב) של ביצה וכמותו קשורה לתזונה של התרנגולת ולכמות החשיפה שלה לשמש. כמות הויטמין בבשר בקר קשורה גם היא לחשיפה לשמש של החיה ולגובה המרעה שלה. קיימים מעט מזונות מן הצומח המכילים ויטמין D, כמו פטריות. אפשר לשפר את רמות הויטמין בפטריות על ידי חשיפה לקרינת UVB.

כמובן שקיימים גם תוספי תזונה של ויטמין D וקיימים מזונות המועשרים בויטמין D.

ויטמין D, השמנה ופסוריאזיס

מחקרים רבים ביססו את הקשר שבין פסוריאזיס והשמנת יתר. השמנת יתר היא סיכון גדול לסובלים מפסוריאזיס וכנראה שיש השפעה הדדית של שני המצבים זה על זה. מחקר אחד ציין שעם כל עלייה של מדד אחד ב-BMI יש עלייה של 9% בסיכון ללקות בפסוריאזיס.

מחקרים אחרים ביססו את הקשר שבין רמות נמוכות של ויטמין D וסיכון מוגבר להשמנת יתר. במיוחד ש-BMI גבוה מוביל לרמות נמוכות של ויטמין D.

הקשר של רמות נמוכות של ויטמין D והשמנה מצד אחד ופסוריאזיס מן הצד השני תומכים בהשערה שהויטמין הוא גורם מקשר בין שני המצבים. בהקשר הזה, עלול להיווצר מעגל קסמים של רמות ויטמין D נמוכות-השמנה-פסוריאזיס והתפתחות סיכון נוסף למחלות מטבוליות ומחלות לב אצל חולי פסוריאזיס הסובלים גם מהשמנת יתר. לפי ההשערה הזו, תיסוף ויטמין D יכול להיות יעיל במיוחד עבור מחלות הקשורות לפסוריאזיס.

לסיכום

בשל תפקידו בהתרבות ובהתבגרות של קרטינוציטים (תאי עור המהווים 90% מתאי האפיתל בשכבה החיצונית של העור), הפך ויטמין D לטיפול מקומי יעיל ומרכזי. הקשר שבין רמות נמוכות של ויטמין D ופסוריאזיס נצפה באופן עקבי במחקרים שונים. על אף שתפקידו בהתפתחות המחלה אינו ברור לחלוטין, הבנת הקשר ההדדי האפשרי, שבין רמות נמוכות של ויטמין D ופסוריאזיס, חשובה בניסיון לשרטט את פרופיל הסיכון לחלות גם במצבים הקשורים לפסוריאזיס כמו, השמנת יתר, סוכרת סוג 2 והסינדרום המטבולי.

נכון להיום, הטיפול באמצעות תזונה או תוספי תזונה של ויטמין D לא הוכח דיו כדי לתת מסקנה ברורה. יחד עם זאת תזונאים ודרמטולוגיים צריכים להביא בחשבון תיסוף של ויטמין D באוכלוסיות הנוטות למחסור בויטמין זה, כמו חולי פסוריאזיס, לא רק בשל הפוטנציאל הגלום בו להקלה על תסמיני המחלה, אלא גם בשל יכולות להוריד את פרופיל הסיכון של המחלות הקשורות לפסוריאזיס.

הכותב: דוד פרלה – אחראי על הרפואה המשלימה במחלקת העור ביה"ח שיבא ומטפל בבעיות עור ופסוריאזיס ברפואה סינית

מקורות:

Napolitano M, Caso F, Scarpa R, Megna M, Patrì A, Balato N, Costa L. Psoriatic arthritis and psoriasis: differential diagnosis. Clin Rheumatol. 2016;35(8):1893–1901. doi: 10.1007/s10067-016-3295-9.[PubMed] [Cross Ref]

Reich K. The concept of psoriasis as a systemic inflammation: implications for disease management. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2012;26(Suppl 2):3–11. doi: 10.1111/j.1468-3083.2011.04410.x. [PubMed][Cross Ref]

Olbricht, S. Psoriasis and vitamin D deficiency. Harvard health publishing, Harvard medical school, August 2012.

הפוסט ויטמין D וההשפעה על פסוריאזיס הופיע ראשון באגודת הפסוריאזיס הישראלית

פרופ' ארנון אפק, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר בדיון כי המשרד יגיש לממשלה את הצעת המחליטים בעניין רפורמת הקנאביס בין פסח לשבועות. עוד הוסיף פרופ' אפק כי "המשרד פועל כדי לסיים את התהליך הדרוש כדי שניתן יהיה למכור קנביס רפואי כמו כל תרופה אחרת בבתי המרקחת (מדיקליזציה) בהתאם לעקרונות המקצועיים והמסגרת שקבע שר הבריאות ליצמן. אנחנו נמצאים בשלב סופי הניסוח הנוסחה על כלל המרכיבים הנחוצים כדי לוודא שקיים מנגנון פיקוח כמצופה וכנדרש. כך יוגדר מנגנון אחיד לגידול הקנביס בחוות הגידול הייעודיות תוך שמירת אחידות, מתן הכשרה רפואית ייעודית לרופאים, קביעת אופן מכירת הקנביס בבתי המרקחת, ניסוח והפצת ערכת הדרכה למשתמש ועוד. "בסופו של התהליך מרשם לקנביס רפואי לא יהיה שונה ממתן מרשם לשימוש בכל תרופה אחרת. אין לנו כל כוונה לפגוע או להתעמר במטופלים או ברופאים שמטפלים בקנביס רפואי, נהפוך הוא. יחד עם במידה ונמצא, מתוך שיקול מקצועי ורפואי שלחולה מסוים לא נכון לתת טיפול בקנביס, אז לא ניתן לו. יתכן וסביר שיהיו תלונות כאשר בישראל יש 23 אלף רישיונות לשימוש בקנביס רפואי".

יובל לנדשפט, מנהל היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות, הרחיב ואמר כי "בשלב הראשון נכשיר כ-100 רופאים ייעודיים ואם יעלה צורך נרחיב בהמשך את מספר הרופאים שיוכשרו. כך נוכל להוריד את העומסים כאשר הרופאים החדשים יהיו פרוסים בכל הארץ כולל במרפאות שנמצאות בפריפריה. כל זאת כדי להנגיש את השירות לכל מי שזקוק לו. ההכשרה בנושא עוד לא התחילה אבל יש סילבוס ותקציב ייעודי להכשרה המתוכננת. בקרוב נצא בכל קורא לרופאים שיהיו מעוניינים. אנחנו רואים לנגד עינינו קודם כל את החולים. אנחנו מודעים לכך שיש בעיות במצב הנוכחי ולכן אנחנו דוחפים לקדם את הרפורמה. להערכתנו אנחנו נסיים את ניסוח המתווה בקרוב ונגיש אותו לממשלה בין פסח לשבועות".

עו"ד שרונה עבר-הדני ממשרד הבריאות הבהירה כי הכשרת הרופאים תתמקד ברפואה הציבורית בלבד: "האצלת הסמכויות בנושא הזה היא לא דבר טריוויאלי, אין כוונה לאפשר לרופאים בפרקטיקה פרטית להפעיל סמכות שכזו, זה לא נכון מבחינה מהותית, אלא רק במסגרת שתהיה נגישה ציבורית. זכותו של כל מטופל ללכת לרופא פרטי שיוכל לבקש עבורו רישיון במסלול הקיים כיום".

ד"ר ליאורה שכטר, מנהלת תחום הטיפול בכאב בקופת חולים מכבי, אמרה כי "לא פשוט להיות חלוץ ולא ברור מי הרופאים שיבחרו לעבור את ההכשרה הזאת. אם מישהו רוצה שהרופאים באמת ישתפו פעולה ויראו בזה כלי אז הבסיס הוא לאפשר להם לעבוד ולא מה שנעשה כיום שזה ממש להתעלל בהם. צריך לקבל החלטה או שזה תכשיר רפואי או שלא אבל זה לא יכול להיות באמצע".

יו"ר הוועדה, ח"כ תמר זנדברג סיכמה כי "הוועדה רואה בברכה את התהליך שמקדם משרד הבריאות ואת המדיקליזציה. מטרתנו לקדם, לעזור ולפקח, לוודא ולדאוג שהדברים החשובים לנו בשם החולים והמגדלים יילקחו בחשבון. הוועדה מבקשת שהמשך התהליך בנושא הכשרות הרופאים יתנהל בשקיפות תוך שילוב הידע שנאסף מגורמים נוספים שעוסקים בתחום. יש פה שעת כושר וחסד לשלב בין הידע שנאסף על ידי מי שפועלים בשטח כבר שנים לבין הגורמים הממסדיים כגון משרד הבריאות, הר"י וכו'. לא צריך להמציא את הגלגל מחדש, חשוב ללמוד ולהיעזר בידע הקיים בתחום".

הפוסט סיכום הדיון בכנסת בנושא הנגשת קנאביס רפואי הופיע ראשון באגודת הפסוריאזיס הישראלית

הפרוטוקול המלא של ישיבת הועדה נמצא בקישור הבא לעיונכם המעמיק

הפוסט קנאביס רפואי לחולי פסוריאזיס? הופיע ראשון באגודת הפסוריאזיס הישראלית

פסוריאזיס, ככל הנראה, נגרמת, בין השאר, כתוצאה ממצב של לחץ ממושך וקונפליקטים פנימיים הפוגעים בגוף ובתפקודיו.

הבעיה היא בעור, הפתרון הוא בנפש

מחקרים אחרונים שנעשו, מצביעים על כך שכנראה, אחד הגורמים המרכזיים המביאים להתפרצותה והחרפתה של מחלת הפסוריאזיס הוא לחץ נפשי. יתרה מכך, אנשים הסובלים מפסוריאזיס נאלצים להתמודד לעתים עם תחושות דחייה מצד החברה הסובבת אותם. כך, המועקה הנפשית בה הם שרויים עלולה להפוך עמוקה יותר ואף לגרום לדיכאון קליני.

כיום, הטיפול בפסוריאזיס נעשה באמצעות "פוטותרפיה", ים המלח, תרופות ותכשירים שונים. עם זאת, טיפולים אלה מצליחים לדכא את המחלה באופן חלקי בלבד.

לאור זאת, אי אפשר שלא לתהות – אם המצב הנפשי הוא אחד המניעים להופעת הפסוריאזיס וכן, הפגיעה בו היא אחת מתופעות הלוואי של המחלה – מדוע אין אנו פונים לטפל בנפש תחילה? במקום לבצע "טיפול שורש" באחד מגורמי הסיכון שהביאו להתפרצות הפסוריאזיס, אנו נוהגים לבצע אך ורק "טיפול קוסמטי" בסימפטומים של המחלה.

חושבים אחרת – נראים אחרת

לפני שרצים להסתער על המשחות והקרמים בבתי המרקחת ולפני שמנסים טיפולים חדשניים שנדמה כי יפתרו את הבעיה, אולי כדאי לשקול לנסות משהו נוסף. להתחיל מההתחלה.

כיצד עושים זאת?

ובכן, אם המצב הרגשי מהווה גורם להתפתחות המחלה, ניתן לטפל בו, באמצעות דמיון מודרך ו-NLP. בעזרת כלים אלו, המטופל יכול לקבוע מטרה בתחילת התהליך ולהשתמש בכל פעם בטכניקת טיפול שונה, שתסייע לטפל בחוויות שליליות מהעבר, לשפר את דפוסי החשיבה בהווה ולסגל הרגלים חיוביים לעתיד. כך, ניתן לשנות את השפה הפנימית שלנו – את דרך המחשבה והאופן בו אנו מתייחסים לעצמנו ולסביבה, כמו גם להעניק לגוף כלים לרפא את עצמו ולהראות טוב יותר, אך חשוב מכך, להרגיש טוב יותר.

כותבת המאמר היא מרים שביט, מנחה בכירה ל-NLP, דמיון מודרך ומוח אחד, בעלת קליניקה במרכז הארץ. ליצירת קשר – https://sites.google.com/site/miriamshavitsite/

הפוסט פסוריאזיס – לא מה שחשבתם הופיע ראשון באגודת הפסוריאזיס הישראלית

מכיוון שאני אמונה על שני סוגי הרפואה- הקונבנציונאלית מחד, והאלטרנטיבית מאידך, ברצוני להתייחס לדברים שכתבת.
הרפואה הקונבנציונאלית, נחשבת למתקדמת, בטוחה, ומוחשית יותר, בפרט לאור העובדה שברפואה האלטרנטיבית, (רק בתחומים אחדים בה), ניתן כר נרחב לשרלטנים ומאחזי עיניים, אשר תורמים לדעתי, ליחס עויין וחשדני כלפי תחומים בטוחים בה, ומטפלים אמינים.
אל לנו לשכוח, עובדה בסיסית, שהרפואה הקונבנציונלית של היום, צמחה בעיקר תודות לחלק מהרפואה האלטרנטיבית (צמחי מרפא, הפניצילין שהופק מהעובש, ועוד).
בעוד שהרפואה הקונבנציונלית, אחידה בעולם, ברורה, בעלת חוקים, קודים, כללים ברורים וחלוקתה על פי אנטומיה ופיזיולוגיה בלבד, אחותה החורגת, נחלקת לשיטות טיפול שונות, הילינג, רפלקסולוגיה, שיאצו, פרחי באך, נטרורופתיה, הומאופטיה, דיקור, ועוד כאשר המשותף לשיטות, הוא העובדה שאין טיפול נקודתי, כי אם כללי "לאיזון" המערכות בגוף.
עוד הבדל בין השיטות- הקונבנציונלית והאלטרנטיבית- הראשונה, מטפלת בסימפטומים, השנייה, מטפלת בסיבה.
אני אישית אינני מאמינה בהילינג למשל, אך נוכחתי ביעילותו באופן אישי, הרפלקסולוגיה, פרחי באך, נטרופתיה, הומיאופתיה, והדיקור, הוכיחו לי יותר מפעם את יעילותן,גם ללא קשר לאמונתו של המטופל בשיטה.
לצערינו, לרפואה הקונבנציונלית, אין מרפא לכל התחלואים, שאם לא כן, לא היו מחפשים אלטרנטיבות לטיפול והקלת הסבל. לכל אחת מהדרכים, היתרונות והחסרונות שלה, האוטופיה- שילוב של שני סוגי הרפואה לטיפול משולב ובתיאום בבעיות בריאות הגוף והנפש.
עד אז, יבחר לו כל אחד את דרכו, האמונה בדרך, תמיד יכולה להועיל, בכל אחת משיטות הרפואה.

הפוסט רפואה קונבצניונלית מול רפואה אלטרנטיבית הופיע ראשון באגודת הפסוריאזיס הישראלית

פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית, בעלת רקע תורשתי המושפעת ממאפיינים סביבתיים. חומרת המחלה משתנה ומושפעת בין היתר גם מלחץ. שכיחות המחלה בחברה היא כ 2%. המחלה באה לידי ביטוי בנגעים אדומים המכוסים בקשקשת כסופה. נגעים אלה חריגים, בולטים על פני מירקם העור הבריא ולעיתים מגרדים.

מחקרים מראים כי למחלת הפסוריאזיס השפעה ניכרת על איכות החיים של החולה עד כדי שניתן להשוות את הירידה באיכות חיי החולים בפסוריאזיס לזו של החולים בסרטן, סכרת, דיכאון קליני ולחולים שחוו התקף לב. הפגיעה באיכות החיים באה לידי ביטוי בכלל תחומי החיים. מחלת הפסוריאזיס משפיעה על הביטחון העצמי של החולה וזאת גם אם המחלה אינה נראית לעיני הכלל. הסטיגמציה והדחייה החברתית, השכיחים במחלת הפסוריאזיס מובילים במקרים רבים לתחושות בושה, מבוכה וחוסר ביטחון המובילות להימנעות חברתית, הסתגרות ובמקרים רבים אף לדיכאון.

החולים במחלה חווים פגיעה בתפקוד המיני ובביטחון במיניותם. בנוסף, בשל מחלתם נמנעים החולים ממצבים חברתיים אינטימיים או מבילוי במקומות ציבוריים בהם הם עלולים לחוות חוויה של דחייה וכמו כן מצמצמים את אפשרויותיהם התעסוקתיות. המחלה משפיעה גם על היכולת של החולים להגיע לזוגיות ולקיים קשר זוגי. בשל האופי הכרוני, הגלי, של המחלה חווים רבים מהחולים תסכול עמוק המוביל לנטישת הטיפול אותו הם מקבלים והבעת התנגדות והימנעות מטיפול אחר. בנוסף, חשים החולים כי הרופאים אינם מזהים, ערים, רגישים ומטפלים במצוקה הפסיכו-חברתית הנלווית למחלת הפסוריאזיס. אצל רבים מהחולים תופסת המחלה והעיסוק בה חלק משמעותי מסדר היום. המחלה מהווה במקרים רבים "תירוץ" להימנעות או ויתור על פעילות ועשייה בתחומי החיים, עד כדי תקיעות וקיבעון.

אימון אישי המבוסס על מודלים מחקריים שנבחנו ונבדקו יכול לסייע לחולי פסוריאזיס לשפר באופן דרמטי את איכות חייהם בכל המישורים.

על בסיס ניסיוני  האישי, כחולה במחלה ולימודיי, פיתחתי, מסגרת ותהליך, ייחודיים, המאפשרים לחולי פסוריאזיס לצמוח לחיים בריאים וטובים יותר, מעבר למגבלות המחלה.

אשמח ללוות אותך לקראת חיים בריאים ומאושרים יותר.

* עופר אטד הוא חבר האגודה, בעל תואר ראשון במדעי ההתנהגות מאונ' בן גוריון ותואר שני בפסיכולוגיה של האימון מאונ' סידני, אוסטרליה.

הוא עוסק באימון משנת 2006 ומתמחה באימון לחיים בריאים והתמודדות עם מחלות כרוניות. עופר מרצה לאימון ופסיכולוגיה חיובית באקדמיה.

לתאום פגישה: 052-2785383

לאתר של עופר אטד: www.oferatad.com

הפוסט קאוצ'ינג הופיע ראשון באגודת הפסוריאזיס הישראלית

האם ידעתם שלחץ נפשי מהווה את אחד הגורמים המרכזיים להופעתן והתפתחותן של מחלות עור?

פסוריאזיס, ככל הנראה, נגרמת, בין השאר, כתוצאה ממצב של לחץ ממושך וקונפליקטים פנימיים הפוגעים בגוף ובתפקודיו.

הבעיה היא בעור, הפתרון הוא בנפש

מחקרים אחרונים שנעשו, מצביעים על כך שכנראה, אחד הגורמים המרכזיים המביאים להתפרצותה והחרפתה של מחלת הפסוריאזיס הוא לחץ נפשי. יתרה מכך, אנשים הסובלים מפסוריאזיס נאלצים להתמודד לעתים עם תחושות דחייה מצד החברה הסובבת אותם. כך, המועקה הנפשית בה הם שרויים עלולה להפוך עמוקה יותר ואף לגרום לדיכאון קליני.

כיום, הטיפול בפסוריאזיס נעשה באמצעות "פוטותרפיה", ים המלח, תרופות ותכשירים שונים. עם זאת, טיפולים אלה מצליחים לדכא את המחלה באופן חלקי בלבד.

לאור זאת, אי אפשר שלא לתהות – אם המצב הנפשי הוא אחד המניעים להופעת הפסוריאזיס וכן, הפגיעה בו היא אחת מתופעות הלוואי של המחלה – מדוע אין אנו פונים לטפל בנפש תחילה? במקום לבצע "טיפול שורש" באחד מגורמי הסיכון שהביאו להתפרצות הפסוריאזיס, אנו נוהגים לבצע אך ורק "טיפול קוסמטי" בסימפטומים של המחלה.

חושבים אחרת – נראים אחרת

לפני שרצים להסתער על המשחות והקרמים בבתי המרקחת ולפני שמנסים טיפולים חדשניים שנדמה כי יפתרו את הבעיה, אולי כדאי לשקול לנסות משהו נוסף. להתחיל מההתחלה.

כיצד עושים זאת?

ובכן, אם המצב הרגשי מהווה גורם להתפתחות המחלה, ניתן לטפל בו, באמצעות דמיון מודרך ו-NLP. בעזרת כלים אלו, המטופל יכול לקבוע מטרה בתחילת התהליך ולהשתמש בכל פעם בטכניקת טיפול שונה, שתסייע לטפל בחוויות שליליות מהעבר, לשפר את דפוסי החשיבה בהווה ולסגל הרגלים חיוביים לעתיד. כך, ניתן לשנות את השפה הפנימית שלנו – את דרך המחשבה והאופן בו אנו מתייחסים לעצמנו ולסביבה, כמו גם להעניק לגוף כלים לרפא את עצמו ולהראות טוב יותר, אך חשוב מכך, להרגיש טוב יותר.

כותבת המאמר היא מרים שביט, מנחה בכירה ל-NLP, דמיון מודרך ומוח אחד, בעלת קליניקה במרכז הארץ. ליצירת קשר – http://www.miriam-shavit.com/

הפוסט NLP ודמיון מודרך הופיע ראשון באגודת הפסוריאזיס הישראלית

כשלמדתי ארומתרפיה נשאלו הרבה שאלות בקשר לשיפור העור.
כולנו יודעים כי העור החיצוני הוא המראה של מה שמתחולל בגופנו או נכון יותר בנפשנו.
מעבר לתקופת השינויים ההורמונליים שקורים בחיינו בתקופת העשרה, או בתקופת המעבר אצל נשים אשר חלקם גם נותנים אותותיהם על עור הפנים, יש אפשרות להבחין גם בסימנים שונים על פני העור שיכולים לתת לנו הבנה על מה שקורה בגופנו. למשל – אנשים עם לחץ דם גבוה ובעיות לב נוכל לראות זאת על פי נימים ומראה ספוגי של האף. פצעונים במרכז הסנטר יכולים להעיד על בעיה במעי הגס, נפיחות מתחת לעיניים יכולה להצביע על פי רוב על בעיה בכליות. לחיים אדמומיות – בעיה בריאות.

כאשר אנו במתח נפשי הדבר ניכר אף בפנינו, אין לנו את יכולת השליטה על התת מודע שלנו, ולכן גם אם אנו בטוחים שהמחשבות הכי כמוסות לא ידועות לאף אחד, זה לא ממש נכון, כי הפנים הם תגלית של כל מה שקורה עמוק בתוכנו.

תפקיד השמנים האתריים לחלחל ולחדור דרך נקבוביות העור למחזור הדם ובכך לגרום לשינוי במצב הנפשי.
ישנם מספר שמנים אתריים המעניקים תחושת רוגע, שלוה, תחושה של חוזק פנימי ויציבות.
בתקופה זו כאשר אנו סוגרים את ביתנו מפני הרוחות זה הזמן לנצל את השמנים , להדליק מבער ולטפטף שמנים שיעזרו לנו לרומם את מצב רוחנו .
לא מעט מחלות עור מתפרצות בגלל מצבי דחק נפשי, ישנם מצבים שאדם לא מסוגל לפרק את כל עומס
הרעלים הנפשיים שהצטברו והם נראים על פני שטח העור.

פסוריאזיס – מחלת עור המתפרצת בתקופות של לחץ נפשי מלווה בבועות אדומות על פני העור.
זוהי בעצם זעקת לחץ נפשי על פני שטח העור.
הפסוריאזיס יכול להתפשט בכמה מקומות או להיות ממוקם באזור אחד. בדרך כלל האזור הנגוע נמצא במקומות לימפטיים כמו מפשעה, או מתחת לבית השחי, מעל לבלוטת התימוס, על אזור הצוואר ואפילו בפנים.
אחד האמצעים הטובים ביותר לשחרור המקומות הנגועים הוא הזיעה, כאשר הגוף מזיע הוא מפריש רעלים הגורמים לזיהומיים הפיזיים והנפשיים להתנדף דרך העור.
לא מעט אנשים יבלו בתקופת ההתפרצות בים המלח , וכמובן שישנם אי אילו תרופות או משחות שעוזרות להרגיע את מקום ההתפרצות אבל לא לאורך זמן.
אותם אנשים המכירים מקרוב את התופעה (או חלקם) יכולים להעיד כי הדבר מטריד אותם, מונע מהם לעיתים להסיר בגד, שמא יראו את האזור הנגוע, מה גם , שזה מלווה בגרוד בלתי רצוני בתקופת ההתפרצות.

לאחרונה טיפלתי בבחורה שבעלה סובל מפסוריאזיס , ורקחתי עבורו משחה העשויה משמנים צמחיים ושמנים אתריים. ובליווי הוראות שימוש המצריכות מקלחת חמה מאוד על האזורים הנגועים, כי בכך הגוף מגרה את בלוטות הזיעה בכדי להיפטר מהרעלים, ולאחר שהעור נעשה אדום עד כדי "צלייה" והבועות ממש תפוחות , רק אז יש למרוח את המשחה על השטחים הנגועים.
לשמחתי, או נכון יותר לשמחתם , כבר לאחר השימוש הראשון חל שיפור עצום במראה העור,במרקם ובצבע העור.
לאחר מספר שבועות של שימוש יומיומי דווחתי כי חיו של אותו מטופל השתנו לעין ערוך, הביטחון העצמי חזר איליו , דבר אשר בעקיפין גרם לשקט נפשי אשר עזר להשקטת התפרצות הפסוריאזיס.

לשיפור התוצאה – מומלץ צום של שלושה ימים למעט כפית של שמן פשתן או שמן קנביס שלוש פעמים ביום, הם מכילים אומגה 3, במהלך הצום יש לשתות הרבה נוזלים בעיקר מים מינרלים.

השמנים שהשתמשתי בהם לרקיחת משחת הפסוריאזיס הם:
שמן ונילה – שמן מרגיע ומשחרר רעלים, מקל על מתח וכאבי שרירים, פועל עמוק להסרת גירויים ואקזמות.
שמן מור – שמן מרגיע , משמש לחיטוי האויר ,טוב לטיפול בכיבים ודלקות, במיוחד למצבים האטופים מהעור החוצה, מרגיע גירויים, משקם נגעים ופצעים שלא נרפאו.
שמן הדס – שמן בטוח לשימוש ובכי פחות רעלן מרגיע ומאזן את המערכת האנרגטית מטפל בטפילים,
יודע לשמור על הרקמה הרירית של הגוף.
שמן לבנדר פרופוליס – מתאים לעל מצב של חבלה, פציעה, דימום, גירוי, השמן מרגיע, מנקז רעלים,
מחטא ומשפר את מראה פני העור.

בריאות ושקט נפשי
ליאת הראל
מטפלת הוליסטית

הפוסט פסוריאזיס ושמנים אתריים הופיע ראשון באגודת הפסוריאזיס הישראלית