גורמים לפסוריאזיס מבחינה נטורופתית:
– עיכול לא מושלם של חלבון
– רעלת דם במעיים
– תפקוד כבד פגום
– צריכת אלכוהול
– צריכה מוגזמת של שומנים מהחי
– חסרים תזונתיים
– סטרס
עיכול לא מושלם של חלבון:
אם עיכול חלבון אינו מושלם או אם יש ספיגה לא מספיקה של חומצות אמינו במעיים, חיידקים יכולים לפרק חומצות אמינו לתרכובות רעילות רבות. יש קבוצה של חומצות אמינו רעילות, הידועות בשם פוליאמינים (למשל: פוטרצין, ספרמידין וקדברין), אשר אצל הסובלים מפסוריאזיס רמותיהן מוגברות. תרכובות אלו תורמות מאוד לקצב המוגזם של התרבות תאים.
שיפור קליני של המחלה קשור ברמות נמוכות של פוליאמינים בעור ובשתן.
רעלת דם במעיים:
רעלנים שמקורם במעיים מעורבים בהתפתחות פסוריאזיס וביניהם: אנדוטוקסינים (מרכיבי דופן התא של חיידקים מסויימים), מוצרים סטרפטוקוקיים, CANDIDA ALBICANS, תרכובות שמרים ומכלולים חיסוניים IgE ו – IgA. תרכובות אלו גורמות להגברת קצב התרבות התאים באופן דרמטי. גדילת יתר של פטרת קנדידה במעיים היא גורם עקרי במקרים רבים של פסוריאזיס.
דיאטה דלת סיבים תזונתיים קשורה לרמות מוגברות של רעלנים, שמקורם במעיים.
סיבים תזונתיים עוזרים לשמור על בריאותו של המעי הגס, מרכיבי סיב רבים מסוגלים להתקשר לרעלנים במעיים ולעודד את הפרשתם בצואה
תפקוד כבד פגום:
תיקון תפקוד כבד פגום מועיל מאוד בטיפול בפסוריאזיס. הקשר בין הכבד לפסוריאזיס קשור לאחד מהתפקידים הבסיסיים של הכבד – סינון דם וסילוק רעלים מהדם החוזר דרך מחזור הדם הפורטלי מהמעיים. פסוריאזיס קשורה לנוכחות של מספר מוצרי לוואי חיידקיים בדם.
אם הכבד מוצף ברמות גבוהות מאוד של רעלנים מהמעיים או אם יש ירידה ביכולת הכבד לסלק רעלים, רמת הרעלנים במחזור הדם תעלה ומצב הפסוריאזיס יוחמר.
צריכת אלכוהול:
ידוע כי צריכת אלכוהול מחמירה פסוריאזיס. ההשפעות השליליות של אלכוהול הן תוצאה של הגברת הספיגה של רעלנים מהמעיים (ע"י פגיעה במוקוזה של המעי), יחד עם פגיעה בתפקוד הכבד.
חסרים תזונתיים:
• רב המחקרים הרפואיים הפיקו תועלת מהשימוש בשמן דגים עשיר ב – EPA ו – DHA.
מספר מחקרים קליניים מסוג DOUBLE BLIND הראו שהעשרת התזונה ב – 10-12 גרם של שמן דגים (1.8 גרם EPA ו – 1.2 גרם DHA) גרמו לשיפור משמעותי. השיפור הנובע מתוספת של EPA הוא תוצאה של עיכוב היצירה של תרכובות דלקתיות. בעורם של חולי פסוריאזיס ייצור לויקוטריאנים דלקתיים מחומצה ארכידונית גדול פי כמה וכמה מהרמה הנורמלית.
• בחולי פסוריאזיס יש ירידה ברמות ויטמין A ואבץ.
• החוקרים משערים כי בעת פסוריאזיס יש חוסר רגישות לאינסולין, בגלל הרמות המוגברות בנסיוב של אינסולין וגלוקוז.
• אצל חולי פסוריאזיס רמות הגלוטטיון פראוקסידאז נמוכות, כנראה בגלל גורמים כמו התמכרות לאלכוהול, תזונה לקויה ואיבוד עור מוגזם של מחלת שגשוג יתר.
• קיימות עדויות המצביעות על כך שלויטמין D יש תפקיד בבקרה על שגשוג יתר של תאים.
היבטים נפשיים:
כ – 39% מחולי הפסוריאזיס מדווחים על אירוע רווי מתח שהתרחש במהלך החודש שלפני התפרצות המחלה. תחזית ההחלמה של חולים אלו טובה יותר. בחקירת עברם של מספר חולים דווח שטיפול מוצלח בפסוריאזיס הושג באמצעות היפנוזה וביופידבק בלבד.
טיפול מקומי:
הטיפול המקומי מיועד להקלה סימפטומטית בלבד
GLYCYRRHIZA GLABRA
למרכיבי הצמח יש השפעה הדומה לזו של הידרוקורטיזון מקומי המהווה טיפול לפסוריאזיס.
במספר מחקרים נראה כי המרכיב GLYCYRRHETINIC ACID המצוי בצמח היה טוב יותר מהקורטיזון המקומי, בעיקר במקרים הכרוניים.
MATRICARIA CHAMOMILLA
משתמשים בתכשיר של הצמח לטיפול במחלות עור שונות כולל פסוריאזיס, אקזמה ועור יבש, קשקשי ומגורה. המרכיבים הפלבנואידים והשמנים של הצמח הם בעלי פעילות אנטידלקתית ואנטי אלרגית.
ALOE VERA
במחקר שנעשה נמצא כי שימוש מקומי בקרם מאקסטרקט של הצמח היה יעיל מאוד בפסוריאזיס.
צמחי מרפא
ישנם צמחי מרפא רבים רלוונטים למצב של פסוריאזיס. את פורמולת הצמחים יש להתאים באופן אישי למטופל במסגרת טיפול נטורופתי:
HYDRASTIS CANADENSIS מעכב את היצירה של פוליאמינים.
SMILAX SARSAPARILLA קושר ומעודד הפרשה של אנדוטוקסינים חיידקיים.
SILYBUM MARIANUM משפר את תפקוד הכבד, מעכב דלקת ומקטין שגשוג עודף של תאים.
קישורים נלווים
