אז אצלי התחיל הפסורי מגיל 3. התמודדתי עם המחלה די בסדר בילדותי, עושה כל מה שצריך מורחת משחות ודי שורדת בשקט. אבל בגיל 15 הכל השתנה. נכוויתי בשמש וכל הגוף שלי התמלא. הרופא שלי דאז דר אברהם דוד פקד עליי לרדת לים המלח לקייטנה של הילדים. לפני זה סירבתי בתוקף ולא הייתי מוכנה. אך הפעם כבר לא היתה לי ברירה ולא היה לי מה להפסיד. ירדתי בפעם הראשונה בקייטנת פסח בהיותי בת 15. מאותו היום השתנו חיי. הכרתי ילדים וילדות מקסימים אחד אחד שנכנסו לחיי ולליבי באחת וגרמו לי להבין מה הפסדתי כל השנים. אלה היו שבועיים מדהימים של כיף גדול צחוקים  מהבוקר עד השעות הקטנות של הלילה, וטיולים ואוכל טעים וכל מה שילדים אוהבים, וכמובן גם על הדרך ריפוי. זאת אהבה שעוטפת אותך מכל הכיוונים בבת אחת. כל כך הרבה חברים וחברות שהתחברו אחד לשני בצורה מדהימה. ולא סתם חברים , אלא לכל החיים! חיותה המנהלת,  דאגה לכל הפרטים הקטנים לצוות מקסים שליווה אותנו,  לרופא, פסיכולוג, ומבוגרים מלווים המבוגרים נוספים שהיו אנשי הוראה ממש מקסימים שדואגים לכל ברגישות רבה כמו הורים.