פסוריאזיס וצה"ל - אגודת הפסוריאזיס הישראלית

חולה פסוריאזיס אשר ההתפרצות הראשונית שלו חלה בצבא או חלה החמרה ניכרת במצבו כתוצאה מהשרות יכול לתבוע את הצבא בכדי שיכיר בכך והכרה בתביעה זו תגרום לכך שהחולה יהיה זכאי להטבות רבות. זההמקום לציין שעל התובע להוכיח כי ההתפרצות הראשונית חלה אצלו בזמן השירות הצבאי ולאנשי מילואים הדבר קשה במיוחד. ניתן לתבוע גם אחרי שנים רבות כל עוד ניתן להוכיח את התביעה.

אלו שהוכרו כמי שההתפרצות הראשונית / החמרה באה להם במהלך שרותם הצבאי זכאים לירידה של עד חודש ימים לים המלח בתנאי פנסיון מלא באחד מבתי המלון. כמו כן הם זכאים לכל סוגי הטיפולים במרפאות הפרטיות וקבלת משחות בחינם.
תהליך ההזמנה של בתי המלון עבור חולים כאלה מתבצע דרך משרד הביטחון ולא דרך האגודה.

הפרופיל הצבאי נקבע בהתאם למצב החולה כאשר הפרופיל המינימאלי לחולי פסוריאזיס הוא 45. חולי פסוריאזיס הסובלים מדלקת פרקים יכולים בהתאם למצבם גם לקבל פטור מלא.
חיילי המילואים אשר מעוניינים בהקלות בשירות  יכולים להגיש בקשות לוועדה רפואית ולצרף מסמכים רפואיים המעידים על חומרת המחלה . במקרים בהם הצבא לא הולך לקראת החולה ניתן ומומלץ ( מניסיון אישי ) לפנות לנציב קבילות חיילים.

משרתי הסדיר והקבע זכאים לטיפולים ואף לירידות לים המלח מטעם הצבא. פרטים על כך מומלץ לקבל בחרפי"ם אצל רופאי העור המומחים.
מעבר לכך הם זכאים לפטורים מתרגולי אב"כ ואבק.

יחס הצבא לחולי פסוריאזיס

הנה כמה מילים שכתב ד"ר לי-און גלעד בפורום פסוריאזיס (הכתוב בלשון נקבה אבל מיועד לשני המינים):

א. אין טעם להסתיר את הספחת בגיוסך. לפי מה שאת מתארת קרוב לוודאי שלא יורידו לך פרופיל במידה שתגביל את השירות. כמו שדני כתב לך, יש מספר דרגות פרופיל, החל מ- 97, 82, 45 ואפילו 24 ו-21.
הכל תלוי במהלך המחלה ובחומרתה, ובעיקר בפוטנציאל של השפעתה על התפקוד החיילי. מאחר שהמחלה כבר נחשפה ותועדה ברשומה רפואית אצל רופא העור שלך לא תוכלי לתבוע בעתיד הכרה במחלתך מן הצבא. אך אם תצהירי ויקרה משהו שיחמיר את מחלתך עקב השירות – צה"ל לא יוכל לטעון שלא מסרת לו את כל האינפורמציה ולכן נגרם לך נזק שלא באחריותו.

ב. יש בצה"ל מרפאות מומחים ועקרונית מגיע לך טיפול לכל בעיה רפואית כולל הספחת – ברמה המקבילה למה שמאושר לטיפול באזרחים ע"פ סל הבריאות. יתרון חשוב הוא בירידה לים המלח.
במידה שמצבך משמעותי די כדי להצדיק ירידה כזו – צה"ל יממן מימון מלא שהייה טיפולית של כ- שבועיים. זה גם פרק הזמן המינימאלי שיש טעם לרדת לים המלח. ירידה של פחות מזה תסתיים קרוב לוודאי בהתלקחות חוזרת ומהירה ואולי אף נרחבת מהמצב הבסיסי.

ג. בצבא יש סיכוי די מכובד להחמרת מחלתך. תנאים של מתח, עייפות וכיוב´ הם גורמים ידועים להחמרה במחלה אצל רוב החולים. לאור זאת ייתכן שעדיף לך לבחור שירות מעט יותר רגוע ופחות מלחיץ.
אני מטפל כבר מספר שנים בנערה שהתגייסה עתירת מוטיבציה עם ספחת לשירות כמ"כית בנים והסתבכה עם התלקחות קשה של המחלה ודלקת פרקים ספחתית במהלך קורס המ"כים.
המחלה ממש פוגעת באיבות החיים שלה ובתפקודה ויש לי סיבות טובות מאוד להאמין שזה היה נמנע לו התגייסה עם פחות מוטיבציה והייתה משרתת שירות פחות מספק כפקידה…

ד. את תגלי מהר מאוד שלצה"ל יש סף סבילות נמוך מאוד לחריגים. לא תקבלי שום יחס מיוחד מהמפקדים ולהיפך. ברגע שתתחילי לצאת להפניות חוזרות למרפאות חר"פ בשל המחלה – תסומני כארטיסטית – שלא בטובתך או באשמתך. לצערי סגל הפיקוד למעט חריגים הוא ככלל בלתי סבלני ואינו מסוגל להתמודד עם תופעות כאלה ברמה אנושית סבירה וכדאי שתהיי מוכנה לזה גם נפשית כי אחרת זה פוגע מאוד במוטיבציה וגורר אחריו גם בעיות ת"ש ואפילו שחרור מוקדם עם הורדות פרופיל…

אני מצטער על התמונה השחורה אבל היא די קרובה למציאות ולא כדאי שתתגייסי עם אשליות שמישהו בצבא יתייחס אליך כבת יחידה…
אשמח לסייע במידת הצורך במסגרת מרפאות המומחים בחר"פ בצריפין.

בברכת הפוגה ארוכה לכולם

שלכם,
ד"ר גלעד