עור בוער - באדיבות "חיים אחרים" הירחון הישראלי האלטרנטיבי - אגודת הפסוריאזיס הישראלית

מיכל קרן

 

 

פורסם בחוברת אגודת הפסוריאזיס הישראלית מס" 24 קיץ 2004
הביא לדפוס: טאוב יונה

כתבה שפורסמה במקור עבור המגזין "חיים אחרים"
המאמר באדיבות "חיים אחרים" הירחון הישראלי האלטרנטיבי

מאת מיכל קרן
מטפלת ברפואה סינית ובשיאצו

אם להודות באמת, מחלת הפסוריאזיס הייתה אחד הנושאים הראשונים שחשבתי לכתוב עליהם, אבל תמיד דחיתי את העיסוק בה. גם מי שאינו חולה במחלה, לא מתלהב במיוחד לחשוב עליה. בניגוד לסוכרת או לדיכאון, את הפסוריאזיס רואים, ובלשון המעטה, מעדיפים שלא לראות.

לא רק שהפסוריאזיס היא מחלה לא אסטטית, שממררת בשל כך את חיי החולים בה, היא ידועה כקשה לטיפול, וכמעט לא ניתנת לריפוי. מסיבות אלה, ארגוני בריאות שונים בעולם רשמו אותה כאחת מעשר המחלות העקשניות ביותר בעולם.
הדבר ששיכנע אותי להקדיש לפסוריאזיס את המדור, היא קריאה של האיגוד הישראלי לרפואת עור, שלא להתפתות ולפנות לטיפולים אלטרנטיביים לטיפול בפסוריאזיס. בראיון למוסף הבריאות של הארץ, גיליון מס´ 43, אמר ד"ר יוסף שירי, מומחה למחלות עור וסגן יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת עור, כי שיטות טיפול אלטרנטיביות אינן מועילות לחולי פסוריאזיס, ואף עלולות לגרום נזק בריאותי. טענתו העיקרית של הדוקטור היא שהמטפלים ה"אלטרנטיביים" מפסיקים את הטיפולים הקונבנציונליים שמקבלים החולים, דבר שמגביר את המחלה.
טענה זו מוצדקת. אכן, למטפלים ברפואה המשלימה אין סמכות, ומבחינה אתית אפילו אסור, להורות למטופלים להפסיק טיפול רפואי ללא התייעצות עם הרופא המטפל.

אך טענות האיגוד ממשיכות: "צמחים ושיטות אלטרנטיביות לא הוכיחו עצמם כטיפולים המתאימים למחלה זו, והפונים למכונים המציעים אותם שמים את כספם על קרן הצבי, ולעיתים אף מסכנים את בריאותם".

החלטתי לבדוק אם זה נכון. האם סוף סוף מצאו הרופאים מחלה שהרפואה המשלימה עומדת מולה חסרת אונים, ואפילו מזיקה לחולים בה?

ד"ר דני ורדי, מומחה ברפואת עור, פתח את הראיון במניפסט שנדיר לשמוע מפי רופאים: "בבתי הספר לרפואה לומדים ביום הראשון שאין מחלות. יש בני אדם חולים. לכן טיפול לא ניתן למחלה, אלא לאיש החולה. צריך לטפל באדם כשלמות, גם בנפש וגם בגוף, כי ההפרדה המלאכותית הזו, שיצרנו לצרכים פרקטיים, היא לא אמיתית".

השם העברי שניתן לפסוריאזיס הוא ספחת, ולדברי ד"ר ורדי כמעט לא משתמשים בו "זו מילה לא יפה שמעצימה את הסטיגמה המלווה למחלה".

פסוריאזיס פוגעת בשני אחוזים מאוכלוסיית העולם. אצל האינדיאנים ואצל תושבי גרינלנד, סיביר וצפון אלסקה, רק חצי אחוז מהאוכלוסייה חולה במחלה, ואילו בסקנדינביה שלושה אחוזים. בשאר אוכלוסיית העולם המחלה פוגעת באופן שווה.

פסוריאזיס יכולה להופיע בכל גיל. ישנם חסרי מזל שנולדים עם המחלה, ולפעמים בני תשעים מפתחים אותה פתאום. אבל יש שכיחות גבוהה יותר להתפרצות המחלה בקרב קבוצות הגיל של בני עשרים וחמישים.

ד"ר ורדי: "הביטוי הקליני של הפסוריאזיס הוא רבדים סימטריים מורמים מעל לעור, רובם אדומים, ומכוסים בקשקש עבה ולבן. לעיתים מופיע גרד, אבל לא תמיד. כאשר מגרדים ומסירים את הקשקשת מופיעות נקודות דימום.

"המקומות השכיחים ביותר להופעת הפריחה הם הקרקפת, המרפקים והברכיים. אבל המחלה פוגעת בכל הגוף, ויכולה להופיע גם במפשעה, באברי המין, בכפות הידיים והרגליים, בציפורניים ועוד.

אצל רוב החולים חלה החמרה בחורף, והקלה בקיץ. החמרה חלה גם במצבים של מתח נפשי".

יש צורות רבות לפריחה, ולכל צורה שם המתאר אותה.

צורה מיוחדת של פסוריאזיס מופיעה לאחר זיהום סטרפטוקוקלי, שם הנגעים נראים כטיפות.

בתגובה אחרת של המחלה, פריחה מופיעה במקום שבו העור עבר טראומה, כגון חתך או שריטה.

חמישה עד שמונה אחוזים מחולי הפסוריאזיס סובלים גם מכאבי מפרקים (פסוריאטיק ארטריטיס). אבל למעט הבעיה בעור ובמפרקים המחלה איננה מערבת שום איבר אחר בגוף.

במקרים לא שכיחים הפסוריאזיס חמורה במיוחד, ועלולה לסכן את חיי החולה. היא מכסה שטחים רחבים של עור הגוף, ואפילו את כל שטח העור, ובנוסף יש בצקות, חום גבוה, וסיבוכים נוספים. סוג זה, המכונה אריתרודרמה, מצריך אישפוז.

אבל אצל רוב האנשים המחלה מופיעה באופן קל ולא ממררת את החיים.

ד"ר ורדי: "סיבת המחלה עדיין אינה ידועה, אך היא קשורה לפעילות יתר של מערכת החיסון בעור. מכיוון שחולים רבים מספרים על בני משפחה נוספים שחולים במחלה, משערים כי קיים גורם תורשתי, במיוחד בקרב אלה שחלו בגיל צעיר. בעבר ניסו להפליל פטריות, חיידקים ווירוסים כגורמים לפסוריאזיס, אבל לא מצאו אף אחד מהם אצל החולים. זו מחלה לא מידבקת ולא זיהומית, ונכון להיום, לא יודעים מה גורם למחלה".

כן יודעים שיש מאות תהליכים פתופיזיולוגיים (תהליכים פיזיולוגיים לא תקינים) שמתרחשים בפסוריאזיס, והעיקריים הם: פרוליפרציה של תאי עור ותהליך דלקתי.

ד"ר ורדי: "שכבת העור העמוקה מכונה דרמיס, והיא מכילה סיבי קולגן, תאי עור וכלי דם. אצל חולי פסוריאזיס, מופיעים בשכבת הדרמיס תאי דלקת, וריבוי כלי דם, שיוצרים אדמומיות.

הקשקשת נוצרת בשכבת העור החיצונית, האפידרמיס, שבנויה משכבות של תאי קשקש. באופן נורמאלי, תאי הקשקש מתחלפים אחת לחודש. בפסוריאזיס התהליך מתקצר למספר ימים, כלומר, תאי הקשקש משתכפלים מהר ויוצרים קשקשת. תהליך זה נקרא פרוליפרציה של תאי קשקש".

חשוב לציין, שלמרות שריבוי לא מבוקר של תאים מזכיר גידול סרטני, אצל חולי פסוריאזיס אין שכיחות מוגברת לסרטן או מעבר לסרטן.

איך מטפלים?

ד"ר ורדי: "יש טיפולים רבים ומגוונים לפסוריאזיס. אבל טיפול מתחיל בהסבר לחולה, שצריך לדעת מה יש לו, ולהבין שזו מחלה כרונית שאין לה ריפוי. זו עובדה חד משמעית. מי שאומר שהוא יודע לרפא פסוריאזיס מטעה את המטופל.
"הטיפולים הקיימים יכולים להשרות הפוגה (רמיסיה), באופן שכל הרבדים ייעלמו לתקופה מסוימת.

הפוגה ממוצעת נמשכת כחצי שנה. טיפול נכון נמשך לפחות חודש.

"אמנם ישנם ברי מזל שההפוגה שלהם נמשכת עשרות שנים, שזה כמו ריפוי, אבל הם מעטים, ואי אפשר לדעת למי תהיה הפוגה ארוכה וריפוי ולמי לא".

יש כמה קבוצות תרופות שיכולות להשרות הפוגה:

הראשונה מבוססת על קרינת שמש. התדר המרפא של השמש הוא הקרינה האולטרה סגולה (תדר UV). אפשר לקבל אותה כמובן על ידי שיזוף, אבל צריך להיזהר לא להישרף.

אחד הטיפולים היעילים ביותר שמייחד את הארץ נעשה בים המלח, ונקרא קלימטו תרפיה, טיפול אקלימי. משום שים המלח הוא המקום הנמוך בעולם, יש בו 400 מטרים נוספים של אטמוספרה, שמסננים ומוציאים את קרינת השמש ששורפת ומשאירים פס צר של התדרים הטיפוליים. כך אפשר לקבל קרינה בכמויות גדולות ומרפאות עם סיכוי קטן יותר להישרף. 400 המטרים של האטמוספרה גם גורמים ללחץ חמצן גבוה יותר, שגורם לרמת החמצן בדם לעלות, דבר שעוזר לרפא מחלות באופן כללי.

דבר שלישי שעוזר לחולים הוא תרכובות הברום (ברומידים) שנמצאות במי ים המלח ובאוויר, נספגות לדם וגורמות לרגיעה.

חוץ מכל אלה, משחקים תפקיד גם סביבה תומכת של חולים נוספים, החופשה והפנאי למרוח משחות משמנות, אפילו עשרות פעמים ביום.

80 אחוזים בקירוב מהחולים המגיעים לים המלח נכנסים להפוגה כעבור חודש.
ישנם אנשים שלא יכולים או לא רוצים לרדת לחודש לים המלח. הפתרון שלהם הוא הפוטו תרפיה, טיפול במכשירים שמקרינים קרינת UV. הטיפול לא מסוכן, וגוזל מעט זמן בכל פעם.

בטיפול שנקרא PUVA, משלבים את הקרינה עם פסורלן, חומר כימי שאפשר למרוח או לבלוע, ומגביר את אפקט קרינת השמש.

תכשירי זפת, (מוצר דיסטילציה של פחם), גם הם עוזרים להאטת קצב חלוקת התאים בעור.

יש סוגים שונים של זפת רפואית, שגורמת לשיפור ניכר במצב החולים, אם כי לא ידוע בשל מה.

התכשירים מופיעים בצורת קרם או שמפו. חלקם יוצר בצורה נוחה לשימוש ביתי אך חלקם שחור ולא נעים ולכן הטיפול כרוך באשפוז.

שילוב של תכשירי זפת וקרינת UVB, באשפוז, מכונה השיטה ע"ש גקרמן, ומכניס חולים רבים להפוגה.

ד"ר ורדי: "התרופה הבאה מלווה בסיפור מעניין: כשפורטוגל שלטה על ברזיל, ראו הפורטוגזים שהאינדיאנים המקומיים משתמשים בשרף עץ האררובה לטיפול במחלות עור שונות. הפורטוגזים שלחו קופסאות עם השרף להודו, שגם עליה שלטו. ההודים רקחו מהשרף אבקה. למוצר הם קראו אבקת גואה, והיא נמכרה בכל אירופה לטיפול בפטריות. יום אחד רופא בריטי נתן אבקת גואה לחולה שלו שהתלונן על פטריות, והטיפול עזר. רק כשהחולה חזר לרופא לאחר ההפוגה, הבין הרופא כי מדובר בפסוריאזיס גיאוגרפית, שבה הנגעים נראים כפטריות, ואז הבין שאבקת גואה טובה גם לזה.

במלחמת העולם השנייה הבריטים שמו מצור על גואה, ואספקת אבקת גואה לאירופה נעצרה. בעקבות זאת, כימאים גרמנים בודדו את החומר הפעיל של שרף עץ האררובה, אנטרלין, ולמדו לייצר אותו באופן מלאכותי. ניתן כיום להשיג את התרופה בצורת קרם שמורחים על הפריחה לעשר דקות עד חצי שעה. החיסרון של הטיפול הוא שהוא מכתים את העור והבגדים ויכול לצרוב מעט, אבל בדרך כלל משרה הפוגה משמעותית".

אחת התגליות האחרונות שהפכה ללהיט בקרב חולי הפסוריאזיס היא תרופה בשם קלציפוטריול, נגזרת של ויטמין D, שמשפיע על המטבוליזם של הסידן בעור. התרופה מאוד נוחה לשימוש ומשיגה הפוגה במקרים רבים.

כל הטיפולים הנ"ל משרים הפוגה אצל 70 אחוזים בקירוב מהחולים, ונמשכים חודש.

ד"ר ורדי: "במקרים קשים מאוד, אין ברירה אלא לתת טיפולים סיסטמיים חזקים. אלה מיועדים לחולים קשים בלבד, ויש להם תופעות לוואי משמעותיות. הטיפולים הסיסטמיים אינם משרים הפוגה. הם מעלימים את הנגעים במהירות, אך ברגע שמפסיק הטיפול, הנגעים חוזרים.

סטרואידים, בכדורים ובמשחה, נותנים את התוצאה המהירה ביותר. סטרואידים מדכאים את מערכת החיסון ומרגיעים דלקת, והנגעים יכולים להיעלם תוך ימים ספורים. החיסרון הגדול שלהם הוא תופעות הלוואי הקשות וכן תגובת ריבאונד (החמרה של המצב) בגמר הטיפול. ככלל אנו משתדלים להימנע מסטרואידים בפסוריאזיס.

"טיפולים סיסטמיים נוספים הם רטינואידים (נגזרת של ויטמין A), מתותרקסאט (כימותרפיה), וציקלוספורין A , חומר שמדכא את מערכת החיסון.
"הטיפולים אמורים להשרות הפוגה, ורופא עור אמור להתאים את הטיפול הנכון לכל חולה. אם חולה כל הזמן סובל מנגעים ולא מצליח להיפטר מהם, סימן שלא מטפלים בו נכון".

טיפול לא ספציפי שתמיד מומלץ הוא שימוש קבוע בווזלין או בקרם, משחות שמכילות חומצה סליצילית, שמקלפת את הקשקש, וטכניקות הרגעה. ד"ר ורדי: "זו תוספת טובה לטיפול, ונכונה לכל מחלות העור, כי העור הוא ראי הנפש".

כמו ברפואה המערבית, גם בסוגים השונים של הרפואה המשלימה הפסוריאזיס נחשבת למחלה עקשנית ומורכבת. הנגעים על העור נחשבים לסימפטום חיצוני של חוסר איזון פנימי.

רפואה סינית

הסינים קוראים לפסוריאזיס BAI BI : "פריחה עם כתמים מכוסה קשקשים". שם נוסף למחלה הוא SONG PI XUAN , ופירושו "קליפה של עץ מחט".
הטיפול הסיני הכי יעיל לפסוריאזיס נעשה על ידי צמחי מרפא ותזונה, אך גם הדיקור חשוב.

דודי פרלה, מטפל בריפוי סיני, מרצה במכללת מדיסין ואחראי על המחלקה לרפואה משלימה בביה"ח שיבא, מסביר:

"כדי לקבוע את האבחנה הנכונה חשוב להתייחס לתשאול, לדופק וללשון. נשאלות שאלות לגבי מיקום הפריחה על הגוף, מידת הגירוד, צבע הפריחה, והגורמים המחריפים אותה או המקלים עליה".

האבחנות השונות שנותנים הסינים לחולי פסוריאזיס הן רבות, אך רובן ככולן נובעות משמונה מצבים בסיסיים:

1. הצטברות רוח וחום בעור: זהו סינדרום אקוטי, שאופייני להתקף ראשון של המחלה. הפריחה תהיה על פני הגוף והגפיים, אפשרי גם על הפנים והקרקפת. היא מופיעה במהירות בצורת הרבה נקודות קטנות מכוסות קשקשת שקל להסיר.
2. הצטברות חום בדם עם רוח ויובש: גם פה המצב אופייני להתקף ראשון. הפריחה מתפשטת במהירות. נראה על פני כל הגוף פצעים בגדלים שונים ומאוד אדומים בצבעם. גם במקרים האלה תהיה קשקשת יבשה שאפשר להסיר בקלות.
3. סטגנציה של דם, עם רוח ויובש: מצב זה אופייני בשלבים הכרוניים של המחלה. הפצעים על העור קשים ובגדלים שונים, ובדרך כלל אדומים כהים או סגלגלים ומגרדים. יש חיפוי יבש ועבה של קשקשת שקשה להוריד. במצב כזה בדרך כלל לא מופיעים פצעים חדשים.
4. חוסר דם עם רוח ויובש: סינדרום שמופיע במצבים כרוניים, אצל אנשים שמבנה גופם חלש. נראה פצעים דקים בכל הגוף, שצבעם בהיר או ורדרד, מכוסים קשקשת יבשה שאפשר להסיר. התפשטות הפריחה היא בדרך כלל איטית.
5. יובש שחדר לדם וגרם לחוסר יין: מצב כרוני שנמשך זמן רב, מאופיין בפצעים מפוזרים על פני הגוף, שונים בגודלם, יבשים, צבעם אדום כהה, הם מכוסים קשקשת יבשה שקשה להוריד ומגרדים בלילה. בדרך כלל לא מופיעים פצעים חדשים.
6. הסינדרום הכי נפוץ הוא רוח ולחות עם חום שחדר לדם, ובו הפצעים דקים, אדומים ומגרדים, מופיעים במרפקים ובברכיים, מכוסים בקשקשת ויכולים להתפרס על פני שטחים גדולים. אם הפצעים מאוד מגרדים יכולה לצאת מהם הפרשה נוזלית, אבל הרבה פעמים החום מייבש נוזלים אלה.
7. סינדרום פחות נפוץ הוא חוסר איזון בין המרידיאנים המיוחדים, הצ´ונג והרן, והוא מופיע בעיקר אצל נשים. החמרת הפריחה תופיע בזמן הווסת, ההריון או אחרי לידה. הפצעים מגרדים ומפוזרים בכל הגוף, הצבע אדום חזק, ויופיעו גם יובש בפה, טשטוש, כאבי גב תחתון ועייפות כללית.
8. פסוריאטיק ארטריטיס נחשבת למצב של רוח ולחות.

קריטריון נוסף שעוזר לאבחנה הוא מיקום הנגעים, שלעיתים מופיעים על גבי מרידיאנים מסוימים, בעיקר של הקיבה או המעי הגס. פרלה: "זה מוביל אותנו לקשר עם התזונה, שחשובה מאוד לריפוי בעיות עור. מטופל שימשיך לאכול מוצרים "חמים" ויוצרי לחות בפירוש יחבל בטיפול ויאריך את משך ההחלמה. לכן
מומלץ לחולי פסוריאזיס להוריד מהתפריט מאכלים שיוצרים חום בגוף, כמו אוכל חריף או מתובלן, אלכוהול וקפה. אם יש בעיה של לחות חשוב להפסיק לצרוך גם מוצרי חלב ומזון מטוגן. יש אמונה סינית על פיה דגים לא טובים לבעיות עור. רופא סיני אמר לי שזה בגלל שלדגים יש קשקשים, אבל האמת היא שהם חושדים שיש בהם גורם אלרגני. אבל אני לא בטוח שהמלצה זו נכונה, וידוע שבתזונה הטבעית דווקא ממליצים לחולים על שמן דגים".

ש: מה לגבי הגורם הנפשי?

"אצל כל חולי הפסוריאזיס חלה החרפה בעקבות מתחים, ואצל רבים המחלה מתפרצת בתקופות של מתח רב, כמו שירות צבאי והשתתפות בקרבות. הרפואה הסינית טוענת שהסיבה למחלה נעוצה בגורם תורשתי, בחוסר איזון של הגוף, ובהצטברויות חום, לחות וסטגנציות. המתח הנפשי הוא רק הטריגר שגורם למחלה להתפרץ החוצה. בטיפולים, מאידך, חשוב להכניס אלמנט של הרגעה".

דודי פרלה פיתח ביחד עם אמיר קלי, מומחה לצמחי מרפא, תחליב מצמחי מרפא סיניים בשם BENEDERM LOTION, שמטפל בפסוריאזיס בקרקפת ובסבוריאה. מורחים את התחליב לאחר חפיפה, והוא מרגיע את הגירוד ומשפר את האדמומיות בעור. הם פיתחו גם את ה- BENEDERM OINTMENT , משחה לשימוש חיצוני על פני הגוף, שמורידה אדמומיות וקשקשת. את שני המוצרים ניתן לרכוש ב"זן צמחים".
הטיפול החיצוני, יש לציין, אמור להשלים את הטיפול הפנימי, שנועד להחזיר את הגוף לאיזון.

ש: מקרים קשים במיוחד גם מגיבים לטיפול?

"כן, אבל הטיפול ממושך יותר. במקרים אקוטיים קיצוניים משלבים טיפול סיני עם משחות סטרואידים, כדי לגרום להטבה לפחות בטווח הקצר, למרות שככלל, קורטיזון וסטרואידים מאטים את התגובה לטיפול הסיני".

ש: מה דעתך על הקביעה כי רפואה משלימה לא יכולה לרפא פסוריאזיס?

"הרפואה המשלימה לא יכולה לרפא פסוריאזיס. זו מחלה כרונית שנמשכת שנים, מאוד מורכבת וקשה לטיפול, ואצל כל אחד הוא שונה. יש מקרים בודדים שבהם המחלה נעלמת ולא חוזרת אבל אי אפשר להגיד שיש תרופת פלא. החולים בפסוריאזיס נואשים ומוכנים לעשות הכל כדי להקל על המצב, במיוחד בגלל הבעיה האסטטית, ובהחלט אפשר להקל עליהם, להפחית את כמות וחומרת הנגעים ולעזור להם להסתדר בלי הטיפולים הקונבנציונליים".

איור-וודה

באיור-ודה מחלקים את רוב המחלות לפי הדושות, שהן שלושה עקרונות בסיסיים שמופיעים באדם ובטבע, והן נקראות ואטה, פיטה וקאפה. גם בני האדם מאופיינים על ידי הדושות, ויש עשרה אבות טיפוס ואינסוף וריאציות.
"הדושה פיטה אחראית על הדם והכבד" אומר ערן מגון, מטפל ומורה לאיור-ודה, "הכבד מנקה את הדם מרעלים. כשמצטברים בו רעלים, נפגעת יכולתו לנקות את הדם, והרעלים מגיעים, בסופו של דבר, לעור". טיפוסי הפיטה הם אנרגטיים, כריזמטיים, פרפקציוניסטים, ואוהבים משמעת ושליטה. כשהם יוצאים מאיזון, הכבד ורקמת הדם נחלשים, והם נידונים למחלות עור.

שלוש הדושות יכולות לאפיין גם את הפסוריאזיס על סוגיה השונים:
הדושה ואטה מבטאת את התנועה והזרימה, בדומה לרוח, ותכונותיה הן קור, יובש וחספוס.

פסוריאזיס מסוג ואטה מתאפיינת בקשקשת לבנה, ביובש ובסדקים בעור. בנוסף יופיעו תופעות נוספות האופיניות לחוסר איזון בואטה, כגון חרדות, מתח, דאגות ונדודי שינה, גזים ועצירות.

הדושה קאפה, מבטאת מבנה, משהו קר, כבד, מוצק או דביק. פסוריאזיס מסוג קאפה תתבטא בנגעים לחים יותר, וכן בעצלות, לאות, חוסר עניין ודיכאון.
הדושה פיטה מבטאת אנרגיה וחום, בדומה לאש. תכונותיה – חום, צבע אדום וטעם חריף.

פסוריאזיס מסוג פיטה תתאפיין באודם ובחום, ובנוסף בתסכולים, ברגזנות, בחוסר סיפוק, בצרבות, באולכוס וביציאות מרובות.

"לא קל לרפא חולי פסוריאזיס" אומר ערן. "נדרש תהליך ממושך והוליסטי, והרבה סבלנות מצד המטופל". מטפלים באיור-ודה נתקלים בקושי נוסף, שמציבים המסטרים הזקנים בהודו: "יש פורמולות עתיקות, שהם לא תמיד מוכנים לגלות למערביים, כי הם חושדים שהם לא טהורים בכוונות שלהם. אבל עדיין יש מה להציע, ואפשר לעזור לחולים לפחות באותה מידה שהרפואה המערבית יכולה, אם לא יותר".

הטיפול בחולים מתחלק לשלושה תחומים: טיפול בפן הרגשי, חיזוק מערכת העיכול וניקוי הכבד.

ערן: "חשוב לטפל בנושא הרגשי על ידי שיטת הרפיה מכל סוג שהוא. לא תמיד הדבר אפשרי, מאחר ולא כל מטופל מעוניין לשמוע על כך ולשתף פעולה.
"השלב השני הוא מתן צמחי מרפא והמלצות תזונתיות לאיזון וחיזוק מערכת העיכול, מאחר וממנה מגיעים הרעלים לכבד.

"השלב השלישי הוא ניקוי וחיזוק הכבד וטיהור הדם, באמצעות צמחים ותזונה.
"האיור ודה מאוד מקפידה על ניקוי רעלים. לפעמים נותנים טיפול משלשל חד פעמי, כדי לנקות ולהפחית פיטה מהגוף. יש, כמובן, אמצעי ניקוי עדינים יותר, ולפעמים, יום יומיים של צומות (עם נוזלים) יעזרו.

מטרתם של צמחי המרפא היא חיזוק, ניקוי ואיזון העור. ניתן לקחת אותם בטבליות, או בשמנים ומשחות מיוחדים לשימוש חיצוני.

ש: תוך כמה זמן אפשר לצפות לתוצאות?

"יש מקרים שבהם מגיעים להקלה משמעותית תוך חודש- חודשיים, ויש מקרים עקשניים מאוד. אפשר להקל על החולים. החלמה מלאה שכיחה פחות. אם מטופל משתף פעולה לאורך זמן, ומתייחס גם להרפיה ולחיי הרגש, הוא יוכל להחלים לגמרי, אבל זה תהליך לא קל".

הומאופתיה

"על פי ההשקפה ההומיאופתית, סימפטומים שניתן לראותם בעין הם תוצאה של מחלה פנימית בלתי נראית, המתרחשת ברמה האנרגטית" אומר יאיר שמר, הומיאופת ויו"ר אגודת ההומיאופתיה בישראל. לדבריו, במחלות עור, הנפש זורקת החוצה את מה שמפריע לה. "כלומר, אם יש לחולה בעיה עם האור הפנימי שלו, העור שלו יסבול. לכן הריפוי יעשה על ידי שיטות שמחוללות תהליך ריפויי ברמה האנרגטית".

באבחון ההומיאופתי, נוסף על לקיחת תמונת הסימפטומים שתעיד על הביטוי האישי של המחלה, מנסים לאתר את הקונפליקט הפנימי של המטופל שזרז את הופעתה, או במלים אחרות, את הדבר שאותו המטופל אינו מצליח לאזן ברמה הפנימית שלו.

יאיר: "על מנת להגיע לאבחון של השיבוש הפנימי של הכוח החיוני, יש להתייחס לאיזון הנפשי של המטופל וכן לאינטראקציה שלו עם המזון, האקלים והסביבה שבה הוא חי. מחלות עור שאינן קשורות למחלת איברים פנימיים אחרות, נתפסות כמחלות ´בריאות יחסית´, משום שהן מעידות על כך שלכוח החיוני יש מספיק אנרגיה על מנת לזרוק את מה שמפריע לו החוצה, לעור, ושאברים חשובים יותר לא נפגעו.

"אחד הקונפליקטים הנפשיים שניתן ליחס לבעיות עור באופן כללי, מאקנה, יבלות ועד פסוריאזיס, הוא הדחייה העצמית. מכיוון שקשה להסתיר את המראה הלא יפה של העור, האדם חייב להתמודד עם מה שהוא לא מתמודד אתו ברמה הפנימית".

ההומיאופתיה אפקטיבית מאד במקרים בהם ישנו קשר ברור בין הקונפליקט הנפשי להופעת המחלה, אך הומיאופתים רבים מתקשים להסביר תהליכי ריפוי של מחלות, והאמת היא שעל פי רוב, הם מסרבים לשתף פעולה עם המדור. זאת משום שעל פי ההומיאופתיה, מחלה היא תמיד בגדר שיעור לאדם שחווה אותה. "מסיבה זו קשה להגדיר פתרון הומיאופתי למחלת הפסוריאזיס" אומר יאיר, "כי כמו שיש אנשים שונים ושיעורים שונים, כך יהיו פתרונות שונים למחלה. מה שניתן לעשות הוא לתת דוגמאות לתהליך האבחון והטיפול ההומיאופתי בחולה, למשל דרך המקרה הבא:
"מטופל בן 48, מהנדס בנין, נשוי עם 3 ילדים בוגרים, סובל מפסוריאזיס מזה חמש שנים. טיפולים בזפת, גריז וסולר, ובוץ ים המלח, הם היחידים שעוזרים לו להקלת הסימפטומים. המקומות שנפגעים הם המרפקים, הקרקפת ושוק הרגל. גם מים חמים מאד עוזרים לגירוי. שמש ישירה עושה לו תמיד כאב ראש. צד שמאל נפגע יותר. כל הזמן נושרים קשקשים מהעור הנגוע, וזה לא נעים לו.

הקונפליקט הפנימי שלו, כפי שהתברר, היה תחרות במקום העבודה. היא עבד בחברה גדולה כאחראי פרויקטים. לפני 6 שנים הופיע מהנדס נוסף שהיה קרוב של מנכ"ל החברה. המטופל חש שהוא מופלה לרעה. הוא חש קנאה גדולה. הוא סבל מחלומות רעים בהם הוא נרדף על ידי חיות ונחשים. הוא תמיד צריך היה להיות מספר אחד, אחרת הוא חש רגשות נחיתות. הדבר הזכיר לו את תקופת ילדותו, בה הוא היה ילד סנדביץ´, וחש מספר שתיים ליד אחיו הבכור, שהיה אהוב על אמו. הוא היה מסתובב עם מחשבות כיצד הוא יכול לפגוע במהנדס השני, ועשה הרבה מניפולציות במטרה להכשיל אותו. הוא אמר בפרוש, שכאשר הופיע הפסוריאזיס, הפסיקו לו הסיוטים בלילה.

"הניתוח ההומיאופתי התייחס למספר אפיונים של תמונת הסימפטומים: קשקשים רבים, צד שמאל, הרעה בשמש. הקונפליקט הפנימי העיד על בעיית נחיתות, תחושה של מספר שתים, קנאה גדולה, הצורך להיות תמיד מספר אחד, והיכולת להיות מניפולטיבי. התמונה הכוללת התאימה לתרופה ההומיאופתית לאכסיס, שמופקת מארס הנחש.

"המטופל החלים לגמרי מהמחלה לאחר 4 חדשי טיפול בתרופה, בחוזק משתנה. מעניין לא פחות היה השינוי הנפשי שהתחולל במקביל. הוא נעשה סבלני יותר ואפילו התיידד עם המהנדס האחר".

ש: מה דעתך על ההודעה שפרסם איגוד רופאי העור?

יאיר: "אני מסכים שהפסקה של תרופות קונבנציונליות צריכה להיעשות בזהירות ובהתייעצות עם הרופא המטפל. מעבר לזה, יש פה דו שיח של חרשים: הרפואה המשלימה גורסת שהרפואה הקונבנציונלית מטפלת במחלות ברמה הכימית, בעוד שהיא עצמה מטפלת ברמה האנרגטית. משום כך נפתח לה מדיום טיפולי שלא קיים ברפואה הקונבנציונלית, כלומר, היא מסוגלת לעשות דברים שנחשבים בעיני הרפואה הקונבנציונלית בלתי אפשריים.

"נערכו מספיק מחקרים שמוכיחים את יעילות הרפואה המשלימה, והייתי מציע לכל מי שמתנגד לה, לבדוק קודם כל את ספקטרום המחקרים שנעשה כמעט בכל תחום פתולוגי אפשרי, לפני שהוא ממהר להסיק מסקנות על יעילות הטיפולים".


ערן מגון מנדב מספר טיפים לטיהור רעלים, שיכולים לעזור לחולי פסוריאזיס:
"צמח אחד שגם מנקה את הדם והכבד וגם מיטיב עם העור הוא ה- NEEM. זהו צמח מרפא ידוע בהודו. ניתן לקחת אותו בטבליות או כשמן למריחה, והוא משפיע על מגוון בעיות.

צמחי תבלין שמנקים רעלים הם כוסברה, ליקוריץ ואגוז מוסקט.

"גם הגי עוזר לחזק את הכבד ולנקות את הכבד והדם מרעלים. הוא משמש כמרכיב בתערובות שמנים וצמחים ובתזונה. ניתן לאכול 2-3 כפיות בארוחה העיקרית, וכפית אחת או שתיים בארוחה קלה. אבל הגי לא מתאים לסובלים מנגעים לחים.

אלו-ורה בג´ל טבעי ונקי מתוספות וחומרים משמרים גם עשויה לעזור. אם הג´ל מייבש מידי, ניתן לערבב אותו עם גי, תערובת שגם מרפאת וגם נותנת את השמנוניות הרצויה.