טיפול בחבישות - אגודת הפסוריאזיס הישראלית

עור בריא מהווה מחסום המגן על פנים גופנו (Milieu interiere) כפי שעמיתינו הפרנקופונים ימ"ש מכנים, מפני העולם החיצון, ה- (Milieu Exteriere). בעור בריא מדובר במחסום מורכב ויעיל המונע הן התנדפות של לחות והן חדירה של חומרים זרים ומזהמים. לכן כאשר מתכננים משחות יש להנדס את ה"רכב" (Vehicle) הנושא עימו את התרופה – כך שיוכל להביא אותה ביעילות אל המקום בו עליה לפעול – אתר המטרה, ולעבור בדרך את המחסומים שהעור מציב.
בעור פסוריאטי התפקוד הזה פגום לא מעט אך יחד עם זאת – חלק לא קטן מהחומר הפעיל נספג בקשקשים, מתייבש ע"י אבדן הלחות בתוך הקשקשים היבשים ולכן לא מגיע לתעודתו. נוצר מצב דיכוטומי – מצד אחד חדירת תרופות דרך המחסום הפגום עלולה להיות קלה ומהירה ולגרום לפעילות יתר שלהן ומאידך הן עלולות "להתקע" בדרך.
ע"י חסימה עם תחבושת ניילון או חמור אוטם ובלתי סופג אחר אנו גורמים לעלייה בלחות באזור המכוסה ולרוב גם בטמפ´. התוצאה היא הגברה בפלואידיות (נוזליות) של המשחות ומעבר קל יותר שלהן דרך שכבות קשקשים ועור עבות במיוחד.
אליה וקוץ בה… במקומות בהם העור מראש עדין, אינו מכוסה קשקש ופגוע עקב פסוריאזיס למשל – החדירה עלולה להיות מוגזמת ואנו עלולים לקחת למשל תכשיר סטרואידי קל (כמו הידרוקורטיזון 2%) ולהפוך אותו להרבה יותר פוטנטי ואפילו מזיק. חדירה מוגזמת של דייבונקס עלולה לגרום לרמות קלציום מוגברות בדם וכיוב´…
בנוסף, חסימה ממושכת גורמת באופן טבעי עקב התנאים הנוחים הנוצרים תחתה לעודד התרבות חיידקים ופטריות מן הפלורה של העור. התוצאה עלולה להיות התקדמות עד כדי גרימת זיהום מקומי או אף סיסטמי.
לכן, כמו בכל דבר, צריך לעבוד עם הראש. יש מקום לחסימות על רבדים גסים, עבים, עקשניים. בפסוריאזיס אף נודעת עדיפות לחליפת זיעה (Sweat suit) בעת טיפול באמצעות משחות שונות וחליפות כאלה אף נמכרות מסחרית בארה"ב. יחד עם זאת – יש להסתפק בחסימות מדודות בזמן – 8-12 שעות. לפתוח, לאוורר, לרחוץ עם מיים וסבון ולעקוב אחר התוצאות. ניתן לחזור על החסימות לפי הצורך אבל צריך לזכור שהן עלולות לגרום לנזקים – לא כל מה שעושה טוב קטן במינון קטן, יעשה טוב גדול במינון גדול… וזה כלל גדול ברפואה.

ד"ר גלעד